<h1>האורה לרש"י סימן קכ"ו</h1>
<h2>דף ל:</h2>
ימים שראש חודש אדר הסמוך לניסן חל להיות בהן, כגון ביום שבת או ביום שני או ביום רביעי או ביום שישי, וסימן זבד"ו, וכנגד אלו ארבעה ימים שראש חודש אדר חל להיות בהן תיקנו (שתולי) [גדולי] עולם סימנים להפסקות חוק ולא יעבור, ואלו הן הראשון זט"ו, שני ב"ו, שלישי ד"ד רביעי ובי"ו. ועתה אבאר אותן הסימנים. זט"ו כשחל ראש חודש להיות ביום שבת, הפסקה יהיה בחמשה עשר באדר, בין פרשת זכור לפרשת פרה אדומה, ואותה השנה יהיה אותה הפסקה לבדה, ב"ו כשחל ראש חודש אדר ביום שני, הפסקה יהיה בששה באדר, בין פרשת שקלים לפרשת זכור, ואין עוד מלבדה, ד"ד כשחל ראש חודש אדר ביום רביעי, יהיה הפסקה ברביעי באדר, בין פרשת שקלים לפרשת זכור, ואין עוד מלבדה, ובי"ו כשחל ראש חודש אדר להיות ביום ששי אותה שני יהיו שתי הפסקות, יום ב' לחודש, בין פרשת שקלים לפרשת זכור, והשניה יהיה בששה עשר לחודש, בין זכור לפרה אדומה, וסימנך זבד"ו זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו. ולעולם לא נעשה הפסקה בין פרשת פרה לפרשת החודש, וסימנך וטיהרו וקדשו [ויקרא ט"ז י"ט] כלומר טהר בעצמך, וקדש ירחך, ועל כן תקנו רבותינו ז"ל ארבעה פרשיות אלו זו אחר זו, פרשת שקלים תקנו ראשונה כדי שיקדים שקלים לשקלי צר ובוזה, פ' זכור ואחריו פרה אדומה, שאין ישראל ראויין לנס גדול כזה בלא טהרה ובלא נקיות, ואחריה פרשת החודש, וסימן וטהרו וקדשו, ולעולם כשחל ראש חודש אדר הסמוך לניסן להיות בחול, מקדימין פרשת החודש. אבל כשחל להיות בשבת קורין בו ביום.
